דלג לתוכן הראשי

לא רואים עליו(שאלת תקשורת)לצוותי חינוך בגיל הרך

מפגש העשרה והשראה מרגש ובלתי נשכח
לצוותי חינוך בגיל הרך –
מנהלות, מדריכות, גננות ותומכות הוראה

הצגת יחיד שנונה, כנה, סוחפת ומרגשת
מסע רגיש ואמיץ אל חייה של אמא לילד על הרצף האוטיסטי

יחד עם הבגדים שנערמו בסל הכביסה – מתקלפים ויורדים המחסומים,
נחשפים המצבים השבריריים והמאתגרים בהורות שקופה לילד קצת אחר…
היא יוצאת למסע של אמא, כדי לקבל תשובות לשאלות,
דרך קבלת האבחנה – אוטיזם – היא מגלה מחדש
את הילד שלה ואת עצמה.

התבוננות חדשה, אופטימית ומרגשת על הורות,
על הקשבה לעצמנו וגם לאחרים, על קבלת האחר, על תקווה ואהבה.

הצגה בסגנון ספוקן וורד (שילוב בין תיאטרון לשירה מדוברת), שנכנסת ישר אל הלב
מתובלת בשירים, מוסיקה והומור

הצגה עוצמתית, כנה, מטלטלת ומעוררת מחשבה,
הפותחת צוהר לעולמם של ההורים המיוחדים –
כלי חובה לכל גננת ואשת צוות בגיל הרך
לפיתוח תקשורת מקרבת ובניית גשר של אמון עם ההורים.

שחקנית, יוצרת וכותבת: שי לביא טל
ייעוץ וליווי אמנותי: טאל לוי כהן
מוסיקה מקורית: שני הרפז

טריילר להצגה לא רואים עליו

טריילר למופע וראיון

מאחורי הקלעים של המשפחה המיוחדת

הצצה חשובה אל מאחורי הקלעים של המשפחה המיוחדת,
ואל סיפורה האישי של אמא לילד על הרצף האוטיסטי
היוצרת היכרות מעמיקה עם אתגרי ההורים במשפחה המיוחדת
ומאפשרת לצוות החינוכי בגיל הרך,
להכנס ל"נעליה" של אמא מיוחדת,
לפתוח את הלב ולשנות את זווית הראייה.

ההצגה חושפת את הרגעים השבריריים והמאתגרים בהורות המיוחדת.
החל מהגיל הרך, לפני, בדרך ולאחר האבחון
המפגש עם הצוות החינוכי ברגעי האיתור המוקדמים,
ההפניה לאבחון והשיח עם האם.

ההצגה מאפשרת להקשיב באופן אחר, גם לקולו של הילד.
להתבונן על ההתמודדות ההורית המורכבת בתוך המשפחה
במבט אחר, מלא חמלה ואמפטיה.
ולקחת חלק בחוויה שמהדהדת ונשארת ימים רבים.

שי לביא טל בהצגה, מחייכת ופורשת ידיים לאורך חבל הכביסה
שי לביא טל בהצגה, מחזיקה חולצת ילד בין הבגדים על החבל
שי לביא טל מופיעה מול צוות חינוך בגיל הרך בנעמת
צוות חינוך יושב במעגל וצופה בהצגה של שי לביא טל

שיח עם הצוות החינוכי –

הקשר עם ההורה לילד בגיל הרך
על השאלות שעולות בגיל הרך כשיש ילד קצת אחר…
ועל התבוננות אחרת בילדים שבמעון / בגן

  • שיחת עיבוד של חווית הצפייה – בהנחיית שי לביא טל, אמא מיוחדת.
  • מתן ביטוי לצוות ושיתוף מאתגרי היום יום של הצוות החינוכי
  • מקום לשאול את השאלות שלא שואלים בדרך כלל…
  • ארגז כלים לצוות החינוכי, טיפים ורעיונות – שאפשר להשתמש בו כבר למחרת בבוקר מתוך ניסיון אישי של אמא
  • יצירת גשר – לשיח עם ההורים לפני האבחון…
  • פיתוח חוסן רגשי ויצירת אמפטיה עמוקה להתמודדות של ההורה.
  • לראות את אמא – לשמוע את קולו של הילד
  • סיפורים מעוררי השראה מחיי היום יום במשפחה המיוחדת

ליצור דיאלוג, חיבור והבנה
בין הצוות החינוכי במעון / גן לבין ההורה

כמה מילים אישיות....

כיוצרת ההצגה "לא רואים עליו" ואמא מיוחדת –
התחושה שהכי זכורה לי מימי המעון, היא שלא הבינו אותי ואת הילד שלי.
חשתי בודדה מאוד, האתגרים שלי ושלנו היו שקופים, בלתי נראים.
לקח זמן רב – עד שנוצר הגשר ביני ובין הצוות ועד שהופנינו לאבחון.
זה היה זמן יקר מאוד, שהיה יכול לסייע לילד שלי וגם לסייע לצוות – להבין אותו יותר.

היום, אחרי שפגשתי מאות הורים ומאות אנשי צוות חינוכי בגיל הרך בכל הארץ,
אני יודעת, שלא קל לצוות לשוחח עם ההורים, לפעמים אין קבלה, הקשבה, או שיתוף פעולה.
לכן חשוב לי להכיר לצוותי החינוך בגיל הרך, את ההתמודדות שלנו, ההורים.
לתת קול להורים והילדים המתמודדים עם אתגרים שקופים.
להעלות לשיח, ולסייע ביצירת גשר, דיאלוג תמיכה והבנה.
דרך הצצה רגישה, חשופה, כנה סוחפת ומרגשת אל סיפורי האישי
סיפורה של אמא מיוחדת.

איור של ילד יושב על הרצפה ומחזיק את ראשו בידיים

מפרט טכני נדרש

חשוב לי מאוד להשמיע את קולה של אמא

ואת קולו של הבן שלי שביקש ממני:
“אמא, תספרי לאנשים אחרים על אוטיזם…”

עבורו ועבור כולנו –
חשוב לי ליצור חברה שיש בה יותר קבלה והכלה של האחר.